קיבלתם הודעה משמיצה בקבוצת וואטסאפ? ראיתם פוסט מכפיש בפייסבוק או תגובה פוגענית ברשת? הרבה פעמים התחושה הראשונית היא חוסר אונים, אבל החוק הישראלי מספק כלים להתמודדות. כדי לדעת איך תובעים על הוצאת דיבה, חשוב להבין קודם מה זה הוצאת דיבה, מהם התנאים להגשת תביעה, ואילו צעדים כדאי לבצע לפני שפונים לבית המשפט. המשיכו לקרוא וגלו איך מגישים תביעת דיבה בישראל ומה כדאי לדעת לפני כל צעד משפטי.
הגדרת הוצאת דיבה לפי החוק הישראלי
בעולם המשפט הישראלי, הוצאת דיבה היא פרסום שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם או תאגיד. למרות שרבים משתמשים במונחים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע" באופן חלופי, קיימים הבדלים מהותיים ביניהם. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מסדיר נושא זה ומגדיר מתי פרסום ייחשב כפוגעני מבחינה משפטית.
מרכיבי היסוד של הוצאת דיבה
כדי שפרסום ייחשב להוצאת דיבה, עליו לכלול שני מרכיבי יסוד הכרחיים: ראשית, הפרסום חייב להכיל תוכן העונה להגדרת "לשון הרע" – כלומר, תוכן שעלול להשפיל אדם או לעשותו מטרה לשנאה.
שנית, מרכיב ה"פרסום" – הדברים חייבים להגיע למישהו מלבד הנפגע עצמו. חשוב שתדעו שפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בפוסט בפייסבוק, או בכל אמצעי אחר.
ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע
אף שבשפה היומיומית המונחים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע" משמשים לעתים כמילים נרדפות, בעולם המשפטי קיימת הבחנה ביניהם. ההבנה של הבדל זה יכולה להשפיע משמעותית על סיכויי התביעה והאסטרטגיה המשפטית.
הוצאת דיבה – טענות עובדתיות שקריות
הוצאת דיבה מתייחסת למקרים בהם המפרסם טוען טענות עובדתיות שקריות על הנפגע. כאשר אדם מפרסם דבר שאינו אמת ויש בו כדי לפגוע בשמו הטוב של אחר, זוהי הוצאת דיבה במובנה הקלאסי.
דוגמה נפוצה היא מקרה של לקוח שפרסם טענות שקריות שרופא מסוים גרם לנזק רפואי בשל רשלנות, כשבפועל הטיפול היה תקין לחלוטין.
לשון הרע – הקטגוריה הרחבה יותר
"לשון הרע" הוא מונח רחב יותר הכולל כל פרסום שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם, גם אם הפרסום אמת. זהו המונח שבו משתמש החוק הישראלי.
המבחן לקביעה האם פרסום מהווה לשון הרע הוא אובייקטיבי – כלומר, האם האדם הסביר היה רואה בפרסום זה משהו שפוגע בשם הטוב.
מתי ניתן להגיש תביעה על הוצאת דיבה?
כדי שתביעת הוצאת דיבה תתקבל, עליכם להוכיח מספר תנאים חשובים. ראשית, חייב להתקיים פרסום – הדברים חייבים להגיע למישהו זולת הנפגע. שנית, הפרסום צריך להתייחס אליכם באופן שניתן לזהות, גם אם שמכם לא הוזכר במפורש.
בנוסף, הפרסום צריך להיות בעל פוטנציאל לפגוע בשמכם הטוב, וחשוב שלא תתקיים למפרסם אחת ההגנות הקבועות בחוק, כמו "אמת דיברתי".
מסלולי התביעה – אזרחי ופלילי
המסלול האזרחי הוא הנפוץ ביותר, ובמסגרתו תוכלו לתבוע פיצוי כספי והסרה של הפרסום. במסלול זה עליכם להוכיח את התביעה ברמת הסתברות של 51% ("מאזן ההסתברויות"), מה שהופך אותו למעשי יותר.
המסלול הפלילי, לעומת זאת, מאפשר הגשת "קובלנה פלילית" ישירות. מסלול זה מחייב רמת הוכחה גבוהה יותר – "מעבר לספק סביר" – ודורש שתוכיחו כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע והגיע לשני אנשים לפחות.
פיצויים בתביעות הוצאת דיבה
אחת השאלות המרכזיות בתביעות דיבה נוגעת לפיצוי הכספי – כמה אפשר לקבל? וממה זה מושפע? במקרים רבים, נפגעים מופתעים לגלות שהפיצויים אינם גבוהים כפי שציפו.
פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק
אחד היתרונות המשמעותיים בתביעות הוצאת דיבה הוא האפשרות לקבל פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק ממשי. החוק מאפשר לפסוק פיצוי של עד כ-75,000 ש"ח (נכון ל-2023) ללא הוכחת נזק בפועל.
במקרים בהם מוכח שהפרסום נעשה "בכוונה לפגוע", סכום זה עשוי להיות כפול – כ-150,000 ש"ח, עדיין ללא צורך בהוכחת נזק ממשי.
גורמים המשפיעים על גובה הפיצוי
בתי המשפט מביאים בחשבון מגוון גורמים בעת קביעת גובה הפיצוי: חומרת הפרסום והפגיעה, היקף הפרסום והתפוצה, מעמד הנפגע, התנהגות הצדדים, משך הזמן שהפרסום היה באוויר, והאם המפרסם התנצל או ניסה לתקן את המעוות.
הוצאת דיבה בעידן הדיגיטלי
העידן הדיגיטלי שינה לחלוטין את כללי המשחק בכל הנוגע להוצאת דיבה. בעידן שבו לכל אחד יש נוכחות דיגיטלית פעילה, פרסום שבעבר היה מגיע למספר מצומצם של אנשים יכול כיום להגיע למיליונים תוך דקות.
בתי המשפט בישראל קבעו כי פרסום ברשתות חברתיות נחשב "פרסום" לכל דבר. יתרה מכך, גם פעולת השיתוף (Share) של פוסט מכפיש עשויה להיחשב כפרסום חדש המקים אחריות למשתף. עם זאת, לחיצה על "לייק" בלבד לא נחשבת בדרך כלל לפרסום חדש, אם כי יש מקרים בהם גם זה נתון לפרשנות.
איך תובעים על הוצאת דיבה?
איסוף ראיות והכנת תשתית עובדתית
השלב הראשון הוא איסוף כל הראיות הקיימות – צילומי מסך של הפוסטים או ההודעות הפוגעניות, תיעוד של התגובות, רשימת עדים אם קיימים, ונתונים על היקף החשיפה. הראיות הללו הן בסיס התביעה, ומאפשרות לעורך הדין להראות שהתקיימו התנאים הבסיסיים של לשון הרע – פרסום, פגיעה בשם טוב, וזיהוי הנפגע.
ניסוח מכתב התראה רשמי
לפני שמגישים תביעה, נהוג לשלוח מכתב התראה למפרסם. זהו מסמך משפטי שבו נדרשת הסרת הפרסום, התנצלות ולעיתים גם פיצוי כספי. מכתב כזה נחשב שלב חשוב משתי סיבות: הוא מעניק למפרסם הזדמנות לתקן את המעוות ומראה לבית המשפט שהנפגע פעל בהגינות לפני שפנה להליך משפטי.
בחירת המסלול המשפטי
לאחר מכן יש לבחור האם להגיש את התביעה בבית משפט השלום (כאשר סכום הפיצוי המבוקש נמוך מ-2.5 מיליון ש"ח) או בבית המשפט המחוזי (כאשר הסכום גבוה יותר). ברוב המקרים מגישים תביעות דיבה לבית משפט השלום. הבחירה במסלול המתאים נעשית בהתייעצות עם עורך הדין בהתאם להיקף הנזק והיקף הפרסום.
ניסוח כתב התביעה
בשלב זה עורך הדין מכין את כתב התביעה, שבו נכללים תיאור האירוע, הצגת הראיות, הסבר כיצד הופרה הזכות לשם טוב והנמקה לסכום הפיצוי המבוקש. כתב התביעה צריך להיות מנוסח בצורה מדויקת, להציג עובדות בלבד ולא הערכות רגשיות, כדי למנוע טענות נגדיות.
הגשת התביעה לבית המשפט
לאחר ניסוח כתב התביעה, המסמך מוגש באמצעות מערכת “נט המשפט” או ישירות במזכירות בית המשפט. במקביל, על התובע לשלם אגרת בית משפט, שנקבעת לפי סכום הפיצוי הנתבע. עם ההגשה, התביעה מועברת לנתבע שמקבל הזמנה לדין, ולאחר מכן נפתח ההליך המשפטי הכולל דיונים, הגשת תצהירים ולעיתים חקירות עדים.
ניהול ההליך המשפטי
לאחר ההגשה מתחיל שלב הבירור המשפטי. במהלכו בוחן בית המשפט אם אכן התקיימו יסודות הדיבה והאם מתקיימת אחת ההגנות שבחוק. בחלק מהמקרים הצדדים מגיעים לפשרה במהלך הדרך, אך אם לא, התיק מסתיים בפסק דין שקובע אם הייתה דיבה ומהו הפיצוי הראוי.
הגנות אפשריות למפרסם
הגנת האמת והעניין הציבורי
הגנת "אמת דיברתי" היא אחת ההגנות החזקות ביותר. על הנתבע להוכיח שהפרסום היה אמת וכי היה בו עניין ציבורי. אם אחד מהתנאים לא מתקיים, ההגנה לא תעמוד.
הגנת תום הלב
חוק איסור לשון הרע מגדיר מצבים בהם פרסום עשוי להיות מוגן אם נעשה בתום לב. למשל, כאשר הייתה חובה מוסרית לפרסם את המידע, או כשמדובר בהבעת דעה על בעל תפקיד ציבורי.
סיכום
הוצאת דיבה היא סוגיה משפטית מורכבת, במיוחד בעידן הדיגיטלי. החוק מנסה לאזן בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, שתיהן זכויות יסוד חשובות. כנפגעים מהוצאת דיבה, חשוב שתכירו את זכויותיכם ואת הדרכים להגן עליהן. כמפרסמים, הקפידו על כללי פרסום אחראי והיוועצו במומחה משפטי לפני פרסומים רגישים.
